על דא ועל הא בעולם ובשכונה

צעירים לנצח מאת דויד אשל

פַּעַם "בֵּית אָבוֹת" הָיָה "בֵּית אָבוֹת" יָדְעוּ, שֶׁהַתַּחֲנָה הַבָּאָה הִיא "בֵּית קְבָרוֹת", הַיּוֹם זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מְעֻדָּן הַיּוֹם, הַמָּקוֹם מַזְכִּיר עֵדֶן וְגַן הַיּוֹם הוּא נִקְרָא, "דִּיּוּר מוּגָן".

פַּעַם הָיוּ שֶׁקָּרְאוּ לַמָּקוֹם "בֵּית הוֹרִים" כִּי מִשָּׁם כְּשֶׁהָלְכוּ, הָיוּ נִקְבָּרִים. פַּעַם, לְמִי שֶׁהָיָה קָשֶׁה לְהָזִיז אֵבֶר רָכַשׁ לְעַצְמוֹ "אֲחֻזַּת קֶבֶר", הַיּוֹם, בַּעֲדִינוּת יֵשׁ רְמִיזָה : כְּדַאי שֶׁתַּעֲבֹר לַגּוּר בְּ"אֲחוּזָה".

אהבתי פַּעַם, פֶּנְסְיוֹנֶר הָיָה פֶּנְסְיוֹנֶר זֶה מִי שֶׁבַּקָּרוֹב יִכְבֶּה לוֹ הַנֵּר, הַיּוֹם הַכִּינוּי הוּא מְעֻדָּן, הוּא "גִּמְלַאי" זֶה מִי שֶׁאוֹזֵל לוֹ, הָאֲוִויר בַּמְּלַאי.

מִי שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ תִּזְכֶּה בַּקָּרוֹב לְבִיקוּר תַּנְחוּמִים בתנ"ך קַיָים עֲבוּרוֹ הַמֻּנָּח, "בָּא בְּיָמִים". מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר הֵיכָן הוּא גָּר הַיּוֹם הוּא נִקְרָא, אָדָם מְבֻגָּר, מִי שֶׁפּוֹנֶה אֶל אִשְׁתּוֹ בְּ SHE (שִׁי) הַיּוֹם הוּא שַׁיָּךְ לַגִּיל הַשְּׁלִישִׁי, אִם אָדָם נִרְאֶה מִסְכֵּן לֹא חֲשׁוּב הַגִּיל, הוּא זָקֵן, בְּגִיל שִׁשִּׁים כְּבָר אֵין הוּא אִישׁ הוּא אוֹ "יָשִׁישׁ" אוֹ "קָשִׁישׁ", וּמִי שֶׁעֲדַיִן זוֹכֵר שֶׁהָיָה מְאֹהָב הוּא שַׁיָּךְ לְ"גִּיל הַזָּהָב". אהבתי אולי יעניין אותך גם: נָבְלָה שְפָתָם - שיר מקסים ומשעשע על השפה העברית! מה מאחלים לאדם בן 80? בשיר הנפלא הזה תמצאו את התשובה! להתחסן או לא להתחסן? מצאנו את התשובה הכי טובה והכי מצחיקה! ההורים של כולנו עשו את הטעות התזונתית הזו – אל תחזרו עליה! מֵהַבִּיטוּי :"הוּא הִגִּיעַ לְשֵׂיבָה" אָנוּ שׁוֹמְעִים צְלִיל שֶׁל אַכְזָבָה, וְכָל מְבֻגָּר זוֹכֶה הַיּוֹם לְמַמְתִּיק כִּי הוּא נִקְרָא, "אֶזְרָח וָתִיק". פַּעַם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּזֶּה רַק הַיֶּקֶעְס הַיּוֹם כָּל שְׁלִישִׁי הוֹלֵךְ בִּשְׁלֵיְקֶעס. וּלְכָל הַנִּקְרָאִים "חֲמִישִׁים וְחָמֵשׁ פְּלוּס" הַכַּוָונָה, שֶׁהוֹלֵךְ וְאוֹזֵל לָהֶם הַלּוּ"ז. כָּל מִי שֶׁקָּרָא, שָׁר וּמְחַיֵּךְ לְעוֹלָם הַצְּעִירִים, הוּא מִשְׁתַּיֵיךְ.

הקטע נכתב על ידי דוד אשל ופורסם באתר דעתון מבית בא-במייל.